הקושי: מריבות יומיומיות בין האחים עד כדי קריאת שמות גנאי ומכות. האחים כמעט ולא משחקים ביניהם או לא משתפים פעולה, מתווכחים על עניינים פעוטים ומראים גילויי קנאה רבים לכל תשומת לב ו/או מתנה שמקבל האח/ות האחר.

הנחייה וטיפול

הציפייה שאחים ואחיות יסתדרו ביניהם היטב ללא כל יריבות אינה מציאותית, אך עם זאת כן ניתן לבנות קשר חברי בין אחים, להמעיט את המריבות וללמד אותם להתווכח ולפתור את המריבה ללא צעקות ותוקפנות.

הורים רבים נקלעים למבוך השוויון – הרצון להעניק לילדים יחס שווה וכן להשוות בנתינה החומרית. הנסיון התמידי ליצור שוויון מלמד את הילדים לחפש אותו ולהשוות כל הזמן את מצבם למצב של אחיהם/אחיותיהם. אני מדריכה את ההורים כיצד לתת לכל ילד במשפחה את היחס והדברים להם הוא זקוק ללא תלות בנתינה לאח האחר.

חשוב מאוד ללמוד להימנע מתיוג הילדים. תיוג ילד אחד ככזה "שתמיד נקי ומסודר" או "התלמיד הטוב" משאיר את אחיו עם צורך להתחרות על מקומו שתתבטא ביריבות בין האחים.

קנאה בין אחים היא טבעית, כי הם מתחרים על מקומם מול הורים משותפים - נסו לדמיין את בן/בת זוגכם מביא עוד בן/בת זוג להתגורר עמכם למרות האהבה ביניכם...עם זאת ניתן ללמד ילדים לבטא את הקנאה בצורה שמתקבלת – במקום לתקוף, להסביר לאח או להורה את הרגשתם, לבקש את תשומת הלב.

יש אחים ואחיות שמוצאים עניינים משותפים בקלות ובטבעיות, אך לא תמיד זה כך. לעתים הבדלים במין, פער גילאים ואופי שונה מובילים לקשר מועט בין האחים וחוסר שיתוף פעולה. אני ממליצה לא להתייאש ומנחה את ההורים לתכנן פעילויות ומשימות משותפות לכלל המשפחה ו/או האחים והאחיות.

על רוב ההורים מוסכם שיש להתערב במריבות בין האחים במקרה של גילויי תוקפנות, עם זאת הורים רבים מתלבטים האם עליהם להתערב במריבות אחרות או להניח לילדים לפתור זאת בעצמם. אני מלמדת את ההורים כיצד לעזור לילדיהם ללמוד לפתור סכסוכים ומריבות ללא שיפוט ונקיטת עמדה. תפקיד ההורים ללמד את ילדיהם תקשורת נכונה ודרכי חשיבה על פתרונות מתחשבים. יש לזכור שגם ההורים מהווים מודל בפני הילדים לקשר בין אישי ויישוב סכסוכים בינם לבין עצמם!

אני אשמח לייעץ לפניות בנושא יחסים בין אחים ואווירה משפחתית.